חברת העידן המודרני

כל מה שהופיע בעמודים שלפני עמוד זה נישא בידי אנשים. הידע שכן בזיכרונו של אדם, אחר כך בידיו של סופר, לאחר מכן בספר מודפס, ואז בשידור שהגיע אל כולם באותה השעה בדיוק. עמוד זה עוסק בתקופה שבה הידע הפסיק להינשא והחל להיות זמין, בכל שעה, לכל מי שיש לו חיבור. הוא נמשך מסוף המלחמה הקרה ועד להגעתן של מכונות שמייצרות שפה. זוהי התקופה הקצרה ביותר באתר זה וזו שיש לנו לגביה את מרחק המבט הקטן ביותר, ולכן קראו את הרישומים האחרונים כתיאור ולא כמסקנה.

1991 לספירה — ברית המועצות מסתיימת. חמש עשרה מדינות מופיעות במקום שבו הייתה אחת: רוסיה, אוקראינה, בלארוס, מולדובה, אסטוניה, לטביה, ליטא, גאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן וטג'יקיסטן. ההסדר שארגן את הפוליטיקה העולמית במשך 44 שנים נפסק. שתי קבוצות שונות פונות אז מערבה. אסטוניה, לטביה וליטא היו בתוך ברית המועצות עצמה. פולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה, בולגריה ומזרח גרמניה היו מדינות נפרדות תחת שליטה סובייטית ולא חלקים ממנה. רוב חברי שתי הקבוצות הצטרפו לנאט"ו ולאיחוד האירופי במהלך חמש עשרה השנים הבאות.
1993 לספירה — האיחוד האירופי. אמנת מאסטריכט הופכת קהילה כלכלית לאיחוד פוליטי עם אזרחות משותפת, והאירו מגיע בעקבותיה ב-1999. זהו האיחוד ההתנדבותי הגדול ביותר של ריבונות מדינית בהיסטוריה, והוויכוח עליו נמשך ברציפות מאז.
שנות ה-90 של המאה ה-20 ואילך — עידן המידע. אחסון, העתקה ושליחה של מידע נעשים כה זולים עד שהעלות מפסיקה להיות גורם בהחלטות. זהו השינוי שעומד בבסיס כל ערך שיבוא בהמשך. השם משמש באופן כללי ואין לו תאריך התחלה מוסכם, ולכן התייחסו אליו כאל כינוי לתקופה ולא כאל אירוע בודד.
1993 עד 1995 לספירה — הרשת מגיעה לציבור. הדפדפן הגרפי הנפוץ הראשון מופיע ב-1993, ושימוש מסחרי באינטרנט מותר בארצות הברית ב-1995. בתוך חמש שנים הרשת עוברת מאוניברסיטאות ומכוני מחקר אל בתים ועסקים.
1998 לספירה — חיפוש. Google נוסדת, והשיטה שלה מדרגת עמודים לפי מספר העמודים האחרים שמקשרים אליהם במקום לפי ספירת מילים. זוהי הנקודה שבה זמינות המידע מפסיקה להספיק ומציאתו הופכת לבעיה הקשה יותר. מי שפותר את בעיית המציאה שולט במה שרוב האנשים רואים.
2000 לספירה — התרסקות הדוט-קום. מחירי המניות של חברות אינטרנט קורסים לאחר מספר שנים של עלייה מהירה. רבים מהעסקים נעלמים. התשתית שנבנתה במהלך תקופת הפריחה, במיוחד כבלי הסיבים האופטיים שנפרסו על פני אוקיינוסים ויבשות, נשארת באדמה ומשמשת את כל מה שבא לאחר מכן.
2001 לספירה — ויקיפדיה. אנציקלופדיה שנכתבת ונערכת בידי מתנדבים ללא שכר, ללא ועדת עריכה שמחליטה למי מותר לתרום. כל הציפיות באותה תקופה היו שהיא תיכשל. היא הפכה למקור המידע הכללי הנפוץ ביותר בעולם. שרשרת הידע שהחלה בסופרים ששלטו בגישה מסתיימת כאן כאשר איש אינו שולט בגישה.
2001 לספירה — סין מצטרפת לארגון הסחר העולמי. סין נכנסת למערכת הסחר המבוססת על כללים והופכת לכלכלת הייצור הגדולה בעולם במהלך שני העשורים הבאים. מאות מיליוני אנשים יוצאים מעוני. התעסוקה בייצור יורדת עוד יותר באירופה ובצפון אמריקה. שני אלה הם תוצאות של אותו שינוי עצמו.
2007 לספירה — הטלפון החכם. ה-iPhone יוצא לשוק, ומשלב טלפון, מחשב, מצלמה וחיבור לרשת במכשיר אחד שנישא בכיס. כל שלב קודם בשרשרת הידע הרחיק את האחסון מהאדם, אל תוך ספרייה, גוף שידור או מרכז נתונים. שלב זה מחזיר את הגישה לכל זה למרחק נגיעה, לצמיתות, עבור רוב אוכלוסיית כדור הארץ.
2008 לספירה — המשבר הפיננסי. הפסדים מהלוואות משכנתה אמריקאיות מתפשטים במערכת הבנקאית ומציתים את המיתון העמוק ביותר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20. ממשלות מצילות בנקים בכספי ציבור. האמון במוסדות פיננסיים ובאנשים המנהלים אותם יורד בחדות ואינו מתאושש.
שנות ה-2010 לספירה — רשתות חברתיות. פלטפורמות מגיעות אל רוב האוכלוסייה המחוברת. כל אחד יכול לפרסם לכל אחד, מה שמסיר את המסנן האחרון שבין אדם לבין קהל. אותה הסרה מבטלת גם את הבדיקה שהמסנן נהג לבצע. תשומת הלב הופכת לדבר שנמכר, ומערכות נבנות כדי להחזיק בה.
שנות ה-2010 לספירה — עבודת פלטפורמה וחלטורה. עבודה מחולקת דרך יישומון, משימה אחר משימה, לאנשים המסווגים כעצמאיים ולא כשכירים. היא מציעה שעות גמישות ומסירה את ההגנות שנדרשה כל המאה הקודמת כדי לבסס אותן. בתי משפט ובתי מחוקקים בכמה מדינות עדיין מכריעים מהי העבודה הזו מבחינה חוקית.
שנות ה-2010 לספירה — אנרגיה סולארית הופכת לזולה. עלות החשמל מלוחות סולאריים יורדת בכ-90 אחוזים במהלך העשור, מהר יותר ממה שכמעט כל אחד חזה. במקומות רבים היא הופכת לדרך הזולה ביותר לייצר חשמל. לשרשרת האנרגיה שנעה מעץ לפחם ולנפט יש כעת אפשרות שאינה שורפת דבר.
שנות ה-2010 לספירה — הדת נעה בשני כיוונים. שיעור האנשים המדווחים על שיוך דתי יורד במדינות עשירות, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. ברחבי העולם מספר האנשים הדתיים עולה, מכיוון שהאוכלוסיות גדלות במהירות הגבוהה ביותר באזורים הדתיים ביותר. שתי הקביעות נכונות, וציטוט של אחת מהן בלבד יוצר תמונה שגויה.
2015 לספירה — הסכם פריז. כמעט כל המדינות מסכימות על יעדים להגבלת פליטות גזי חממה. היעדים נקבעים בידי כל מדינה בעצמה ואינם ניתנים לאכיפה. השאלה האם ההסכם עושה מספיק היא אחת השאלות השנויות ביותר במחלוקת בפוליטיקה הנוכחית, ועמוד זה אינו מכריע בה.
2020 לספירה — קורונה. מגפת נגיף קורונה סוגרת גבולות, בתי ספר ומקומות עבודה ברוב חלקי העולם. חיסונים מפותחים ומופצים מהר יותר מאשר בכל מחלה קודמת. עבודה משרדית עוברת לבתים בתוך שבועות, וחלק גדול ממנה נשאר שם. שינוי שנחזה במשך שלושים שנה התרחש בחודש אחד מכיוון שלא הייתה ברירה אחרת.
2022 לספירה ואילך — עידן הבינה המלאכותית. מודלי שפה גדולים משוחררים לציבור. תוכנה יכולה כעת להפיק טקסט, קוד ותמונות ברמה שעד לאחרונה הייתה מלאכתם של אנשים מיומנים. מוקדם מדי לקבוע מה הדבר יעשה לתעסוקה, לחינוך, או לאופן שבו ידע נשמר, וכל מי שטוען זאת בביטחון רק מנחש. מה שכן ניתן לומר מפורט להלן.

המדינות שהופיעו כאשר ברית המועצות הסתיימה

אלו הן חמש עשרה המדינות שהחליפו את ברית המועצות ב-1991. כל כרטיס למטה פותח את עמוד המדינה הזו באתר זה.

רוסיה

אוקראינה

בלארוס

מולדובה

אסטוניה

לטביה

ליטא

גאורגיה

ארמניה

אזרבייג'ן

קזחסטן

אוזבקיסטן

טורקמניסטן

קירגיזסטן

טג'יקיסטן

מה באמת השתנה, ומה לא

במשך כמעט כל ההיסטוריה האנושית, הידע נשמר בתוך אנשים. זקני הקהילה החזיקו בו, ואדם צעיר שרצה בו נאלץ לפנות אליהם. הסדר זה העניק לגיל את סמכותו, והוא החזיק מעמד מכיוון שלא הייתה ברירה אחרת. כל טכנולוגיה בעמודים אלה העבירה עוד חלק קטן מאותו אחסון אל מחוץ לאדם. הכתב העביר את הרישומים. הדפוס העביר את הספרים. החינוך בבתי הספר העביר את הקריאה. השידור העביר את החדשות. האינטרנט העביר את הכל בבת אחת, והטלפון החכם הכניס את זה לכיס. אדם צעיר כיום יכול להשיג עובדה מפורשת בלי לשאול איש.

האנתרופולוגית Margaret Mead תיארה את השינוי הזה עוד לפני שהאינטרנט היה קיים. בספר Culture and Commitment, שפורסם ב-1970, היא הציגה שלושה הסדרים. בראשון, ילדים לומדים מזקניהם. בשני, אנשים לומדים מבני גילם. בשלישי, מבוגרים לומדים מהצעירים. Mead טענה שההסדר השלישי כבר החל להופיע בשנות ה-60 של המאה ה-20. תאריך זה חשוב, מכיוון שמשמעותו היא שהגורם אינו המכונה. הגורם הוא מהירות השינוי. כאשר העולם שתוכו גדל אדם צעיר אינו העולם שאותו למד המבוגר, הניסיון של המבוגר מפסיק לעבור, וכיוון ההוראה מתהפך בלי קשר לטכנולוגיה הקיימת.

התלונה על כך עתיקה עוד יותר. בדיאלוג Phaedrus, שנכתב סביב 370 לפני הספירה ומופיע בעמוד הראשון של חלק זה, אפלטון מציג מלך מצרי שדוחה את מתנת הכתב, בטענה שהוא ייצור שכחה ולא זיכרון מפני שאנשים יבטחו בסימנים שמחוץ לעצמם. אותו טיעון בדיוק הועלה לגבי הדפוס, לגבי עיתונים, לגבי טלוויזיה, לגבי מנועי חיפוש, וכעת לגבי מודלי שפה. העובדה שהוא בן 2,400 שנים אינה הופכת אותו למוטעה. משמעותה היא שכל מי שמעלה אותו כיום מעלה טיעון ישן ועליו להודות בכך.

מה שהטכנולוגיה לא החליפה הוא החלק בידע שאינו ניתן לכתיבה. המדען והפילוסוף Michael Polanyi הציג זאת ב-Personal Knowledge ב-1958 וב-The Tacit Dimension ב-1966. ממצאו הוא שאדם יודע יותר ממה שאדם יכול לנסח במילים. ידיו של מנתח, שמיעתו של מכונאי למנוע, תחושתו של מורה לגבי הרגע שבו הכיתה הפסיקה להקשיב, העיתוי של מנהל משא ומתן: אי אפשר לנסח אף אחד מאלה במילים באופן מלא, מה שאומר שאף אמצעי העשוי ממילים אינו יכול לשאת אותם. הם עוברים רק באמצעות עבודה לצד מי שכבר מחזיק בהם. זו הסיבה שחניכות מקצועית עדיין קיימת בעידן שבו כל עובדה מנוסחת זמינה בחינם.

לכן הגרסה הכנה של הטענה צרה יותר מהגרסה הרווחת, והיא עומדת במבחן המציאות. הטכנולוגיה החליפה את המבוגר כמקור לאחסון עובדות שניתן לנסח. הטכנולוגיה לא החליפה את המבוגר כמקור למיומנות שאינה ניתנת לניסוח. אדם צעיר אינו זקוק עוד לאדם מבוגר כדי לקבל מידע. אדם צעיר עדיין זקוק לאדם מבוגר כדי לרכוש שיקול דעת, ושיקול דעת נלמד על ידי צפייה במישהו המפעיל אותו, שזוהי שיטת ההעברה האחת שלא השתנתה מאז ימי הקבוצה בת חמישים האנשים.

ראוי לבצע תיקון אחד נוסף, מכיוון שהטענה נטענת בדרך כלל באופן רחב מדי. לעתים קרובות נאמר שהטכנולוגיה החליפה יכולות אנושיות. את זה אי אפשר למדוד וכנראה שאי אפשר להגדיר. מה שכן ניתן למדוד הוא משימות. משימות מסוימות שאנשים קיבלו שכר כדי לבצע נלקחו בידי מכונות, שוב ושוב, מאז 1712, והתהליך נמשך כעת במהירות ובמקצועות שהם חדשים. השאלה האם כמות העבודה האנושית הכוללת תרד נחזתה פעמים רבות וטרם התממשה. אולי זה יקרה הפעם. איש אינו יודע זאת כיום, ועמוד זה לא יתיימר להציג אחרת.