מה קרה אחרי הערים הראשונות
התרבויות הראשונות והחברות שצמחו מהן מופיעות בעמודים משלהן. עמוד זה מכסה את אותן 5,000 שנה מזווית אחרת. הוא עוקב אחר החוטים שעוברים בכל אחת מהתרבויות האלה ומחברים ביניהן: במה אנשים האמינו, איך הם תיעדו ערך, איך ידע נשמר ועבר ממקום למקום, מי החזיק בכוח, מי עשה את העבודה, ומה הרג אותם. החוטים האלה אינם נעצרים בגבול של תרבות אחת. הם נמשכים מהתיעוד הכתוב הראשון ועד לדפוס, והם מסבירים מדוע 500 השנים הבאות נראות כפי שהן נראות.
- 3,500 לפנה״ס — הכתב מתחיל כהנהלת חשבונות. התיעודים הכתובים הראשונים בשומר אינם חוקים או סיפורים. הם מתעדים מי חייב מה. הכתב מתחיל ככלי למעקב אחר חובות, והאנשים שיכולים לקרוא אותו הם מעמד קטן ומאומן שנקרא סופרים. במשך 4,500 השנים הבאות, היכולת לקרוא שמורה למיעוט, ומי שמחזיק בה שולט בגישה לכל מה שנכתב.
- 3,500 לפנה״ס — אמונה ואספקת מזון הן אותו מוסד. המקדש שומר את התבואה ומחליט מי יקבל אותה. משמעות הדבר היא שסמכות דתית ושליטה באספקת המזון אינן שני כוחות נפרדים, אלא כוח אחד בבניין אחד. בשומר המקדש גם מלווה עושר שנשמר עבור אחרים, מה שהופך אותו למוסד הראשון שעושה את מה שבנק עושה.
- 600 לפנה״ס — המטבעות הראשונים. לידיה, באזור שהוא כיום טורקיה, טובעת את המטבעות הראשונים מסגסוגת טבעית של זהב וכסף. מטבע נושא חותמת של שליט, מה שאומר שהאדם שמקבל אותו אינו צריך לשקול או לבדוק את המתכת. המסחר בין זרים נהיה מהיר יותר, מכיוון שהאמון עובר מהאדם אל החותמת.
- 800 עד 200 לפנה״ס — המייסדים מופיעים. בתוך כמה מאות שנים, קבוצה של מורים מופיעה במקומות נפרדים ללא קשר ביניהם. קונפוציוס ולאו דזה בסין, הבודהה ומאהאווירה בהודו, ונביאי ישראל בלבנט. הלימוד שלהם חולק מעבר מטקסים שנעשים עבור אל לעבר שאלות על איך אדם צריך לחיות. הפילוסוף Karl Jaspers קרא לתקופה זו עידן הציר בשנת 1949 וטען שהיא הייתה נקודת מפנה מחוברת אחת במחשבה האנושית. טענה זו שנויה במחלוקת. מבקרים מציינים שהתאריכים של כמה מהדמויות האלה אינם ודאיים בהפרש של מאה שנה או יותר, שלאו דזה אולי לא היה אדם יחיד, ושהחיבור ביניהם לקבוצה כופה דפוס במקום לגלות אותו. הופעתם של המייסדים היא עובדה. הרעיון שזה היה אירוע יחיד הוא תיאוריה.
- בסביבות 370 לפנה״ס — התלונה הראשונה על טכנולוגיה חדשה. בדיאלוג שלו Phaedrus, אפלטון מספר סיפור על מלך מצרי שמציעים לו את מתנת הכתב והוא מסרב לקבל אותה. המלך טוען שהכתב ייצור שכחה במקום זיכרון, כי אנשים יסמכו על סימנים שנעשו מחוץ להם במקום על מה שהם מחזיקים בפנים. התנגדות זו היא בת 2,400 שנה והיא מועלית נגד הכתב, לא נגד שום מכשיר מודרני. כל טיעון מאוחר יותר שטכנולוגיה חדשה מחלישה את הזיכרון האנושי חוזר עליה.
- בסביבות 30 לספירה — הנצרות מתחילה. היא מתחילה כתנועה קטנה בתוך היהדות בפרובינקיה רומית. במשך שלוש מאות השנים הראשונות שלה אין לה כוח שלטוני, והשלטונות הרומיים רודפים אותה בגלים.
- 105 לספירה — נייר בסין. פקיד החצר Cai Lun נחשב במסורת כמי שפיתח את תהליך ייצור הנייר בשנה זו. ארכאולוגים מצאו מאז שרידי נייר בסין מהמאה השנייה לפנה״ס, כך שנייר היה קיים מוקדם יותר ו-Cai Lun כנראה שיפר אותו והפך אותו לאחיד. נייר זול בהרבה מהחלופות, שהן משי בסין ופפירוס וקלף במקומות אחרים. חומר זול הוא מה שמאפשר מספר גדול של עותקים.
- 313 ו-380 לספירה — רומא מאמצת את הנצרות. בשנת 313 צו מילאנו הופך את הנצרות לחוקית ברחבי האימפריה הרומית. בשנת 380 צו סלוניקי הופך אותה לדת הרשמית של המדינה. בתוך 67 שנים תנועה נרדפת הופכת לדת של המדינה הגדולה ביותר בעולם המערבי. מנקודה זו, באירופה, סמכות דתית וסמכות מדינית מתחברות, והן נשארות מחוברות במשך יותר מאלף שנה.
- 610 לספירה — האסלאם מתחיל. מוחמד מקבל את ההתגלות הראשונה בחצי האי ערב, לפי המסורת המוסלמית, בשנה זו. בתוך מאה שנה השטח שבשליטה מוסלמית נמתח מספרד ועד קצה הודו. שטח זה מחבר את נתיבי המסחר ואת הספריות של שלוש יבשות תחת שפה כתובה אחת.
- שנות ה-790 עד שנות ה-900 — הנייר מגיע לבגדאד ותנועת התרגום מתחילה. ייצור הנייר מתפשט מערבה מסין אל העולם המוסלמי, ומפעל נייר פועל בבגדאד עד סוף שנות ה-700. מלומדים בבגדאד מתרגמים חיבורים מיוונית, מפרסית ומהודו לערבית בהיקף גדול. חלק גדול מהמתמטיקה, הרפואה והפילוסופיה היוונית שורד בזכות עבודה זו, ואירופה מקבלת אותם מאוחר יותר בחזרה דרך עותקים בערבית. ידע אינו נע בכיוון אחד, והוא לא תמיד שורד במקום שבו הוא התחיל.
- שנות ה-1000 עד שנות ה-1100 — הכוח הראשון שאינו שריר. טחנות מים מתפשטות ברחבי אירופה בהיקף שאף אחד לא הגיע אליו קודם. סקר ספר יום הדין של אנגליה משנת 1086 מתעד יותר מ-5,600 מהן במדינה אחת. טחנות רוח מגיעות בעקבותיהן מסוף שנות ה-1100. טחנה טוחנת תבואה, מנסרת עץ ומעבדת ברזל בלי שאדם או חיה יספקו את הכוח. זו הפעם הראשונה שחברה מקבלת חלק גדול מעבודתה ממשהו שאינו שריר, וזה קורה 600 שנה לפני מנוע הקיטור.
- 1054 לספירה — הכנסייה הנוצרית מתפצלת. הכנסיות המזרחית והמערבית נפרדות זו מזו בשל ויכוחים על סמכות ועל עיקרי אמונה. לאירופה יש עכשיו שני מרכזים של כוח דתי במקום אחד, ברומא ובקונסטנטינופול.
- 1095 לספירה — מסעות הצלב מתחילים. האפיפיור אורבנוס השני קורא למסע צבאי למזרח הים התיכון. מסעות הצלב נמשכים בערך מאתיים שנה. התוצאות הצבאיות שלהם היו מעורבות וברובן בוטלו לאחר מכן. ההשפעה המתמשכת שלהם הייתה המפגש בין העולמות. סוחרים, חיילים ומלומדים אירופים פגשו עולם עשיר יותר ומתועד טוב יותר, והם הביאו איתם בחזרה סחורות, כתבים ושיטות.
- 1088 עד שנות ה-1300 — האוניברסיטאות. בולוניה, פריז ואוקספורד צומחות מתוך בתי ספר של הכנסייה למוסדות קבועים שחיים יותר מכל מורה בודד. אוניברסיטה שומרת ידע בתוך ארגון ולא אצל אדם יחיד, מה שאומר שהיא שורדת אחרי מותם של האנשים שבנו אותה. זהו שינוי באופן שבו ידע נשמר, ולא רק בכמות הידע שקיימת.
- 1100 עד 1300 — גילדות ושולייות. גילדות של בעלי מלאכה שולטות במי רשאי לעסוק במקצוע בעיר, כמה זמן נמשכת ההכשרה, ולאיזו רמת איכות העבודה חייבת להגיע. מיומנות עוברת מבעל מקצוע לשוליה דרך עבודה לצידו, מכיוון שאי אפשר להעלות על הכתב את הידע הנדרש. הגילדות גם מגבילות את הכניסה לתחום, מה שמגן על החברים בהן ושומר על מחירים גבוהים.
- 1206 לספירה — המונגולים. ג'ינגיס חאן מוכרז כשליט השבטים המונגולים המאוחדים. האימפריה שבאה בעקבות זאת כובשת בכוח ואז מגינה על נתיבי המסחר שחוצים אותה, כי מסחר שמשלמים עליו מס שווה יותר ממסחר שנשדד. סחורות, אנשים ורעיונות נעים בין סין, פרס ואירופה מהר יותר מאשר בכל תקופה קודמת.
- 1215 לספירה — המגנה כרטא. ברונים אנגלים מאלצים את המלך ג'ון לקבל מגבלות כתובות על כוחו המלכותי. רוב הסעיפים בה עסקו בברונים ולא באנשים פשוטים, והמלך ביטל אותה בתוך חודשים ספורים. מה שנשאר הוא העיקרון שנכתב בה, שהשליט כפוף לחוק ולא נמצא מעליו.
- 1234 עד 1377 לספירה — אותיות דפוס מתכתיות נעות בקוריאה. מדפיסים קוריאנים תחת שושלת Goryeo משתמשים באותיות דפוס מתכתיות נעות, והספר העתיק ביותר ששרד והודפס בדרך זו, ה-Jikji, מתוארך לשנת 1377, שזה עשרות שנים לפני גוטנברג. ההמצאה הקוריאנית לא התפשטה, בין השאר משום שמערכת כתב עם אלפי סימנים מרוויחה פחות מדפוס של אותיות נעות מאשר אלפבית. מכבש הדפוס של גוטנברג באירופה פותח באופן עצמאי. שתי העובדות נכונות, והצגת אחת מהן בלי האחרת מטעה.
- 1347 עד 1351 לספירה — המוות השחור. מגפה הורגת חלק גדול מהאוכלוסייה של אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. הערכות של מספר המתים באירופה נעות בין שליש לחצי. ההשפעה על העבודה הלכה לכיוונים מנוגדים במקומות שונים. במערב אירופה הניצולים היו מעטים, ולכן העבודה שלהם הייתה שווה יותר, השכר עלה, והקשרים שקשרו איכרים לאדמה נחלשו. במזרח אירופה בעלי האדמות הגיבו דווקא בהידוק הקשרים האלה, מה שהיסטוריונים מכנים הצמיתות השנייה. אותה מחלה יצרה עבודה חופשית יותר בחצי אחד של אירופה ועבודה פחות חופשית בחצי השני.
- שנות ה-1300 עד 1494 לספירה — הנהלת חשבונות כפולה. סוחרים איטלקים מפתחים שיטה לרישום כל עסקה פעמיים, פעם אחת כחובה ופעם אחת כזכות, כדי שיהיה אפשר לבדוק את הספרים מול עצמם. Luca Pacioli פרסם את התיאור הנקרא הראשון בשנת 1494. שיטה זו מאפשרת לאדם שלא ניהל את העסק להבין אותו, וזה מה שמאפשר השקעה מבחוץ.
- בסביבות 1440 לספירה — מכבש הדפוס. יוהנס גוטנברג משלב אותיות דפוס מתכתיות נעות, דיו על בסיס שמן, ומכבש בורג. התוצאה אינה שספרים נהיים אפשריים, כי ספרים כבר היו קיימים. התוצאה היא שעותקים נהיים זולים. טקסט יכול עכשיו להגיע לאלפי אנשים שמעולם לא פגשו את המחבר שלו וחיים תחת שליטים שונים. המונופול שהוחזק בידי סופרים ובידי המוסדות שהעסיקו אותם נשבר, והוא נשבר מהר.
- 1492 לספירה — החילוף הקולומביאני מתחיל. המפגש בין יבשת אמריקה לשאר העולם מתחיל תנועה דו-כיוונית של גידולים, בעלי חיים, אנשים ומחלות. תפוחי אדמה ותירס נעים מזרחה ומאוחר יותר מאכילים אוכלוסיות גדולות באירופה, באפריקה ובאסיה. סוסים, בקר וחיטה נעים מערבה. מחלות נעות מערבה עם תוצאות קשות מאוד, והסיפור הזה שייך לעמוד הבא.
המדינות ברשימה זו
אלו הן המדינות שבהן התרחשו האירועים שלמעלה. כל כרטיס למטה פותח את עמוד המדינה הזו באתר זה.
המדינות ברשימה זו
1. מהמפץ הגדול ועד לבני האדם הראשונים
1. מהמפץ הגדול ועד לבני האדם הראשונים
2. מיני האדם האחרים
2. מיני האדם האחרים
3. כיצד בני האדם מילאו את כדור הארץ
3. כיצד בני האדם מילאו את כדור הארץ
4. חקלאות, עודפים ובעלי החיים שבני האדם בייתו
4. חקלאות, עודפים ובעלי החיים שבני האדם בייתו
5. ששת ערשי הציוויליזציה
5. ששת ערשי הציוויליזציה
6. התרבויות שצמחו מתוך ששת המקורות
6. התרבויות שצמחו מתוך ששת המקורות
8. עידן האימפריות
8. עידן האימפריות
9. המהפכה התעשייתית
9. המהפכה התעשייתית
10. מאת המדינות
10. מאת המדינות
11. החברה בעת החדשה
11. החברה בעת החדשה
כיצד צמחו חברות מלקטים-ציידים למדינות
כיצד צמחו חברות מלקטים-ציידים למדינות
נהרות העולם הגדולים