העיר הלבנה אלג'יר היא יעד גדול ושוקק חיים על חוף הים התיכון המרהיב. העיר בת אלף השנים הייתה בסיס פיראטים משגשג במאה ה-16, לפני שהפכה לימים למרכז קולוניאלי צרפתי מוערך. מאז שאלג'יריה זכתה בעצמאותה בשנת 1962, הבירה מהווה את המרכז התרבותי, הפוליטי והכלכלי של המדינה המגוונת, וכיום היא הנמל הגדול ביותר בצפון-מערב אפריקה.
הקאסבה היא האטרקציה התיירותית המרכזית של העיר, והיא נוסדה על חורבותיו של מאחז מסחרי פיניקי. הרובע השוכן על צלע גבעה פרח מאוחר יותר כעיירה רומית קטנה, המשתרעת במורד לכיוון הים. כיום, האזור מתאפיין בבתים לבנים בוהקים הניצבים כקוביות סוכר במרחק צעדים ספורים מהים. בתים אלו העניקו לאלג'יר את הכינוי "La Blanche" (הלבנה), והאזור הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1992. למרות הכרה זו והגדרת הממשלה את הקאסבה כאתר מורשת מוגן, הרובע סובל מהזנחה. הרחובות הצרים מתפתלים על פני חצרות מתפוררות, מבנים מתדרדרים וגנים מוזנחים שצמחו בהם עשבים שוטים.
עם זאת, אזורים מסוימים בקאסבה מצליחים לשרוד ואף לשגשג. האזור בולט במיוחד בריכוז הגבוה של מסגדים היסטוריים, והסביבה הקרובה אליהם נותרה ציורית למדי. מסגד קצ'אווה (Ketchaoua Mosque), המוקף בשני צריחים, נבנה בשנת 1794 והוא השמור ביותר מביניהם. מסגדים בולטים נוספים באזור שכדאי לבקר בהם כוללים את מסגד אל-כביר (El Kebir Mosque) ואת מסגד אל-ג'דיד (Mosque el Djedid).
הקאסבה היא גם ביתה של אחת האחוזות המפוארות ביותר בעיר, דאר חסן פאשה (Dar Hassan Pacha). האחוזה, הקרויה על שם בעליה המקורי, שליט מהמאה ה-18, מתהדרת בעבודות גבס מעוטרות, תקרות עץ צבועות בצבעים עזים ואריחי קיר יפהפיים.
אתר מעניין נוסף באלג'יר הוא אנדרטת הקדושים (Martyrs' Memorial), המוקדשת למקומיים שנהרגו במהלך מלחמת העצמאות. האנדרטה האיקונית עשויה בטון ומורכבת משלושה חלקים דמויי כפות תמרים המתחברים במרכז ומגיעים לגובה של למעלה מ-90 מטרים. בראש כפות התמרים המעוצבות ניצב צריח בסגנון איסלאמי בגובה 7.5 מטרים, המעוטר בכיפה. מתחת לכל כף תמר ניצב פסל של חייל, והאנדרטה ניצבת על רחבה הכוללת אש תמיד, אמפיתיאטרון וקריפטה.
מתחת לאנדרטת הקדושים נמצא המוזיאון הלאומי מוג'אהיד (National Museum Moudjahid), המוקדש למאבק נגד הקולוניאליזם. התערוכות המפורטות לוקחות את המבקרים דרך ציר זמן של הקולוניאליזם ותנועת העצמאות, החל מהפלישה הצרפתית בשנת 1830. המידע הכתוב הוא בערבית, אך המשמעות הכללית של התערוכות קלה להבנה. המפלס התחתון של המוזיאון הוא חלל שקט, שבו מתבקש שקט מוחלט ובו נמצא מקדש שעליו חרוטים פסוקים מהקוראן.
מוזיאון בארדו לפרהיסטוריה ואתנוגרפיה (Bardo Museum of Prehistory and Ethnography) הסמוך מדגיש את ההיסטוריה המוקדמת והאתנוגרפיה של אלג'יריה בפירוט מרהיב. האוסף הגדול כולל אבנים וכלי חרס מהתקופה הניאוליתית, גילופי סלע פרהיסטוריים, מאובנים מופלאים וחפצים עירוניים עתיקים. החצר העליונה מהווה תענוג מיוחד, עם גנים שופעים ובריכה מקררת המספקת הקלה נחוצה בימים חמים.
מעל המולת העיר ניצבת נוטרדאם ד'אפריק (Notre Dame d'Afrique), בזיליקה בהשראה ביזנטית המכילה פסל של הבתולה מריה. באישור האפיפיור, הפסל הוכתר כ"מלכת אפריקה" בשנת 1876, והכנסייה נותרה אתר עלייה לרגל עבור המאמינים.
חוף אלג'יר